במסגרת דיני משפחה במדינת ישראל, קיימות שתי ערכאות שיפוט. הערכאה הראשונה היא בית המשפט לענייני משפחה והשנייה היא בית הדין הרבני. לבית הדין הרבני, קיימת סמכות אשר זהה לבית הדין לענייני משפחה כאשר מדובר בנושאים כגון מזונות, חלוקת רכוש ומשמורת ילדים. יש להבין מה היתרונות ומה החסרונות של שתי ערכאות שיפוטיות אלה.
מהן סמכויותיו של בית הדין הרבני למול אלו של בית הדין לענייני משפחה
בית הדין הרבני, הוא הגוף היחידי בישראל שהוא בעל סמכות בכל הקשור אל דיני משפחה, כאשר הכוונה היא לענייני גירושין ונישואין בין בני זוג יהודים. בית הדין הרבני, לא יכול לאשר נישואין ממש כשם שהוא אינו יכול לאשר גירושין. למעשה, זוהי הסמכות היחידה של בית הדין הרבני. זוהי הסיבה, כי אם בני זוג החליטו להתגרש וחתמו מכבר על הסכם גירושין בבית המשפט, הם בעצם יוכלו להגיש בקשת גירושין באמצעות מתן גט בבית הדין הרבני.
כאשר מדובר על המעמד האישי של אזרחי ישראל, כמו למשל בנושאים של דיני משפחה (כגון: סכסוך משפחתי, ירושה, חלוקת רכוש, מזונות, הסדרי ראיה וכדומה), בית המשפט לענייני משפחה, הוא בעל הסמכות המטפלת בנושאים אלה. אם למשל, מדובר בבני זוג שהם אינם מהדת היהודית והם מדת אחרת, הם יוכלו להינשא בבית המשפט לענייני משפחה.
האם ישנן סמכויות משותפות לשתי הערכאות המשפטיות המטפלות בכל הקשור לדיני משפחה?
אם בני זוג מעוניינים לדון בבית הדי הרבני בעניינים שנוגעים בנושא של דיני משפחה, הם יוכלו לעשות זאת בערכאה זו, כאשר הנושא יכול להיות ירושות, חלוקת רכוש, הסדרי ראיה, משמורת, מזונות וכדומה. למעשה, קיימות סמכויות משותפות לשתי ערכאות אלה. יש לציין, כי את הסכם הגירושין ניתן יהיה לערוך גם בבית הדין הרבני ולא רק בבית המשפט לענייני משפחה כאשר שני בני הזוג, הגיעו להסכמה משותפת.
החסרונות בגירושין שנערכים בבית הדין הרבני
קיימים גם חסרונות, אם בני זוג מחליט לפנות אל בית הדין הרבני בעניין גירושין. כשאר קיימת פסיקת מזונות ילדים, פסיקותיו של בית הדין הרבני, תהיינה נמוכות משמעותית, מפסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה. אם מדובר במזונות האישה, בבית הדין הרבני, האישה לא תחויב לצאת לעבוד, כך שהיא תהיה זכאית לקבל מזונות. גם לגבי נושא חלוקת הרכוש יש הבדל בין הפסיקה של שתי הערכאות המשפטיות. לדוגמא, אם האישה בגדה בבעלה, בית המשפט לענייני משפחה לא יגרום לכך שבגלל בגידתה, היא תפסיד את רכושה ולא תקבל את המגיע לה, אך בבית הדין הרבני היא תפסיד, בגלל שבגדה.
המרוץ בין הערכאות השונות על מנת להשיג יתרון על בן/ בת הזוג – האם זה מוצדק או נכון?
כאשר בני זוג מסוכסכים מתחילים במלחמות ביניהם, יהיה ניסיון שבן זוג, יקדים את רעהו, כך שיוכל להשיג יתרון, על מנת שיוכל להגיש תביעת גירושין באחת הערכאות שתיראה לו כמתאימה ביותר. מדובר בעצם על "מרוץ סמכויות". מחד גיסא, אם הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, כאשר הוא מבקש את המשמורת על הילדים וכן, על חלוקת רכוש, האישה תצטרך להישפט בבית הדין הרבני וכך למעשה, תיחסם דרכה בבית הדין לענייני משפחה. מאידך גיסא, לא משנה מי משני בני הזוג הגיש ראשון את תביעת הגירושין אלא לאילו מבין שתי הערכאות העוסקות בנושא דיני משפחה, החליטה ראשונה, או מי מהן דנה ראשונה בעניין. למרות כל זאת, קיים עיקרון של כיבוד הדדי בין שתי הערכאות.
במידה והוגשו שתי תביעות גירושין, כאשר כל תביעה הוגשה בערכאה שונה, המבחן הקובע באיזו ערכאה שיפוטית ידון אותו סכסוך, יהיה המבחן הכרונולוגי והכוונה היא לערכאה שהוגשה אליה קודם התביעה לגירושין, גם אם מדובר על הבדל קצר מאוד של זמן הגשת התביעה, זה יספיק לצורך קביעת הסמכות השיפוטית, אשר תדון בתביעת הגירושין.
בית הדין הרבני מושתת על המשפט העברי
יש לדעת, כי בית הדין הרבני, מושתת על המשפט העברי והכוונה היא על פי הדין הדתי בלבד ואילו, בית המשפט לענייני משפחה, שהוא בעצם ערכאה שיפוטית אזרחית אשר אינה מושתתת לפי המשפט העברי, כי אם על כלליו של המשפט האזרחי. יש לבצע שיקולים רלוונטיים, כך שאין להקל ראש לגבי הדיונים שיתקיימו בביה"ד הרבני או בביהמ"ש לענייני משפחה ולכן, עליכם להסתייע בעורך דין דיני משפחה, שיכולים לייעץ לכם לגבי הערכאה השיפוטית שתתאים לכם, לנקוט את המהלכים המתאימים ולנהלם על הצד הטוב והמקצועי ביותר.