ניכור הורי – מה זה בכלל?
ישנם מאבקי גירושין רבים בבתי המשפט לענייני משפחה, אך הבעיה היא שילדי הזוגות המתגרשים נפגעים מהגירושין,על אחת כמה וכמה, כאשר ההורים רואים את הגירושין כעדיפות ראשונה ולא את ילדיהם, כאשר הם מפעילים עליהם ניכור הורי.הכוונה היא הסתת הקטינים נגד אחד ההורים, תופעה זו נפוצה במיוחד כאשר מדובר על הורה משמורן. קטין, אשר חווה מאבקי גירושין בין הוריו, מפתח אי אמון במשפחתו והוא עשוי לפתח שנאה או דחייה. כאשר אחד ההורים, אחראי על שטיפת מוח של קטין או קטינים. הדילמה של קטין או קטינים מקשה, למשל כאשר הוא צריך לבחור להיות לצדו של אחד מהוריו, גם אם זה אינו מוצק . קל להשפיע על נפש רכה של ילד, כך שהורה מנכר מנצל זאת למאבקיו האישיים כלפי בן הזוג ועל כך ישנם עונשים קבועים בחוק.
התייחסותם של בתי המשפט לענייני משפחה לתופעת ניכור הורי
בתי המשפט לענייני משפחה, מתייחסים בחומרה רבה לתופעת ניכור הורי,כאשר אחד ההורים מונע קשר בין הורה לילדיהם המשותפים. מדובר על תופעה שיש לעקור מהשורש. הפגיעה בכיסו של ההורה המנכר, מהווה את הפתרון היחיד להתמודדות עם בעיה זו. ביהמ"ש לענייני מפחה, פוסק פיצויים גבוהים שיש להרתיע באמצעותם הורה מנכר. המקרים החמורים של הורים המסיתים את ילדיהם נגד ההורה השני, עשויים להגיע לתלונות שווא של הקטין או הקטינים, המובלים ע"י ההורה המשמורן כגון אלימות ואפילו למצב קיצוני של תלונה על אונס או התעללות מינית שלא הייתה ולא נבראה. ישנם מקרים חמורים, כאשר ביהמ"ש ינקוט בהליכי ביזיון בית המשפט לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט ובהליכים פליליים לפי סעיף 287 א' לחוק העונשין , כאשר הורה שהפר את החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה בדבר הסדרי ראיה. העונש על הפרת צו שופט הוא עד שנתיים מאסר בפועל.
נטל ההוכחה על ניכור הורי מוטלת על ההורה המנוכר
על מנת לתבוע הורה מנכר בבית המשפט לענייני משפחה, יש לדעת, כי נטל ההוכחה בדבר ניכור הורי, מוטלת על ההורה המנוכר. אין להסתמך על טענות בלבד, כי אם על הוכחות עובדתיות. ביהמ"ש ממנה אפוטרופוס לדין, עבור הילד שלגביו קיימת טענה של ניכור כלפי אחד מההורים. האפוטרופוס, ייצג את הקטין באופן אובייקטיבי ויגן על טובתו, כאשר לא יהיה במעמד שהוריו נוכחים. ביהמ"ש לענייני משפחה, אף עשוי להמליץ על חוות דעת מטעמו של עובדת סוציאלית, כאשר היא תבחן את הנסיבות המקרה ותחליט בדבר קיום הניכור ההורי. הבעיה היא די ברורה, היות והיחסים עם ההורים, הם בעלי חשיבות רבה, להתפתחותו האישית והקוגניטיבית של הקטין, היות וילד שנמצא בין שני הוריו בעת סכסוך מתמשך, יהיה בסיכון פסיכולוגי, מה שיפגע בהיבטים רבים בחייו בהווה ובעתיד .
מהן הסנקציות שביהמ"ש מטיל על הורה מנכר וכיצד לשכת הוצל"פ קשורה להחלטה?
ביהמ"ש לענייני משפחה, מוסמך לנקוט בהליכי ביצוע כנגד ההורה המנכר לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני מפחה. המשמעות היא, שלבית המשפט, יש את כל הסמכויות שיש לרם הוצל"פ, לרבות סעיף 62 לחוק ההוצל"פ, אשר עוסק במסירת קטין. למעשה ראש ההוצל"פ, אשר עוסק במסירת קטין, רשאי לנקוט בסנקציות לצורך אכיפת פס"ד הקובע, שיש למסור את הקטין, או לאפשר מגע וקשר בין הורה לילדיו הקטינים שלא נמצאים בהחזקתו. ניתן בעצם להטיל על ההורה המנכר הגבלות רבות וקשות כגון: אי אפשרות להנפקת דרכון, צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה מעשית של שימוש בכרטיסי אשראי, הגבלה על רישיון הנהיגה ועוד.
הסכנה האמתית – הילד הופך לכלי שרת בידי ההורה המנכר
יש לציין, כי עמדת ביהמ"ש לענייני משפחה, לגבי ניכור הורי היא ברורה, משום שילד אינו כלי משחק או קלף מיקוח בסכסוכים בין זוגות גרושים. הבעיה היא התכחשות הילד הרך למציאות האמתית. הבעיה העיקרית של ילדים היא שאחד ההורים הסית לניכור של ההורה האחר, אינו יכול להבחין בין מציאות לדמיון.סנקציות כספיות גבוהות מוטלות על הורים מנכרים, כך שיהווה גורם התראה להורים שפוגעים בילדיהם. במקרים קיצוניים, ביהמ"ש אף מטיל עונש מאסר על הורה מנכר. יש לתת מענה מהיר לתופעה מדאיגה זו, לטפל ולהחזיר את הילדים לשגרת חיים נכונה במשפחה בריאה.
למידע נוסף, ממליצים לכם לעבור אל המאמר שלנו – אחריות הורית בהליך הגירושין
בהצלחה!