תהליך של פרידה וגירושין יכול להכאיב, אך הורים לילדים, חייבים לדעת כי עליהם לחשוב על טובת ילדיהם, גם כאשר מפרקים את התא המשפחתי. על ההורים לקחת אחריות על ילדיהם ולדאוג למחסורם, לדאוג להסדרי ראייה, כאשר הסדרים אלה, תורמים לביטחון העצמי של הילדים, כאשר הם יודעים כי גם אימא וגם אבא תמיד נמצאים עבורם. בזמנו, המושג משמורת משותפת היה מוכר בפני כל, אך היום מושג זה השתנה ויש בו תיקון בחוק.
אחריות הורית – טובת הילד במרכז
המונח המשפטי ששינה את המושג משמורת משותפת
היום, כבר נהוג לעבור מהמושג משמורת משותפת למושג חדש בדיני המשפחה. היום משמורת משותפת הפכה בתיקון 15 לחוק אחריות הורית משותפת. למעשה האפוטרופסות הטבעית היא של כל הורה ומשם מבססים את הקשר ההורי ממקום של מודעות ואחריות המגלם גם את שיתוף הפעולה בין ההורים. אין כלל קשר, בין זמני השהות של הילדים הקטינים, כאשר מדובר למעשה על תוצר של מערכת המשפט, כאשר ההורים הם משמורנים שווים לילד, והכוונה היא ההגדרה ההורית מבלי הקשר לחלוקה של זמני השהות של הילדים אצל שני הוריהם.
ההבדל בין התקנות הקודמות לתקנות החדשות במושגים של משמורת משותפת ואחריות הורית
כאשר המושג משמורת משותפת הופך למשמעותי יותר, ואם אנו משווים את התקנות הקודמות בחוק לתקנות החדשות, אז במסגרת תקנה 258ז לתקנה 15, המושג "משמורת" אינו מופיע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. לפי התקנות הללו, אין כבר מושגים או תביעות בדבר משמורת הילדים, כי אם על סעדים זמניים אשר קשורים לילדים הקטינים. התקנה החדשה יותר היא ההגדרה של אחריות הורית בזמני ביניים ואין תזכורת למילה "משמורת". המטרה היא, לא לגרום לילדים הקטינים את התחושה שהם מעין חפץ. בהורות המשותפת יש מן סוג של חיסכון, היות ושני ההורים צריכים לקבל החלטה יחד שקשורה בילדיהם.
פסיקת האחריות ההורית מביאה לשינוי מהותי
יש לציין, כי פסיקת אחריות הורית מביאה שינוי מהותי, היות ובתי המשפט לענייני משפחה, יחייבו בסנקציות הורים אשר מפרים את אחריותם כלפי ילדיהם הקטינים. במידה וילדים הגיעו לשהות עם אחד מההורים על פי הסדרי הראיה שנקבעו בבית המשפט והילדים, עשויים למצוא עצמם ממתינים לאחד ההורים מחוץ לביתם ההורה יחויב בפיצוי עכל הנזק שנגרם לילד שנפגע או לילדים שנפגעו. בנוסף, אם אחד ההורים קלע למאבק בין ההורים שמסיתים את הילדים לטובת צד אחד, בית המשפט חייב לתת על כך את הדעת.
שוויון מהותי בין ההורים
אם עמוד על המונח אחריות הורית, מונח זה, מטרתו לגרום לשוויון מהותי ואמתי בין ההורים, מה שמצריך מעורבות מוחלטת של ההורים בחיי ילדיהם. אין מדובר על שאלת הקיום של הסדרי השהות של הילדים המשותפים לבני הזוג, כי אם פסיקה אשר מחייבת את ההורים בקיום של אחריותם ההורית כלפי ילדיהם הכוללים גם את הסדרי השהות, תוך קביעה של קנס כספי משמעותי, בגין הפרת ההסדרים, כשאר הפרת ההסדרים גורמת לנזק משמעותי לילדים הקטינים.
האינטרסים של הילדים הם מעל לכול
ההורים, תמיד נמצאים בעמדה טובה , לגבי קבלת החלטות נכונות יותר, מזו של המדינה. ההורים מכירים טוב יותר את ילדיהם, במיוחד כאשר מדובר על ההיבטים הרגשיים המורכבים ביותר. יש לגלות יותר אחריות הורית, כך שהמדינה תתערב פחות בכל הנוגע אל התא המשפחתי. המושגים החדשים והתיקונים בחוק, נועדו למזער את הנזקים בסכסוך בין הורים לאחר פרידה וגירושין, כשאר יש לחלוק נכון את תפקידי ההורים בטיפול בילדיהם לאחר הגירושין. היום המושגים: משמורת, החזקה, טובת הילד והסדרי ראיה, נמצאו לדעתם של מנסחי החוק למונחים ש אין בהם שום תועלת לצרכי ילדיהם. למעשה מנסחי החוק הציעו להשתמש במונחים נוספים כגון זכויות הילדים ואחריותם של ההורים.
במה בעצם מתבטאת אחריות הורית והיכן לראשונה נראה חוק זה?
האפוטרופסות המשותפת של הורים, קבועה בחוק הכשרות ומחייבת קבלת החלטות משותפות בכל עניין שקשור לילדים, אם בחינוך הילדים, בהרשמה לחוגים\ קבלת טיפול רפואי ובכל הקשור לאורח חייהם התקין. למעשה ביטוי אחריות הורית משותפת, נראתה לראשונה בדו"ח הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין שלב ב’- דו"ח משלים בספטמבר 2011. הוועדה המליצה להחליף את המושגים: משמורת משפטית ואפוטרופסות למושג של האחריות ההורית, כאשר הוועדה המליצה על אחריות משותפת לשני ההורים. מושג זה הוגדר בסעיף 7(א) להצעת החוק הורים וילדיהם תשע"ו 2016 כדלקמן: “ להורים אחריות שווה, יחד ולחוד, להחליט ולפעול בענייניהם של ילדיהם, לממש את זכויותיהם ולייצגם בדרך ההולמת את טובתם של ילדיהם כשיקול ראשון במעלה בחוק זה.